<h1>ספר השולחן הלכ' סעודה שער חמישי</h1>
<h2>דף קב:</h2>
אמרו מקצת המפרשים ז"ל שצריך להביא כוס אחר לברך עליו שבע ברכות אלו, ולא יברכם על כוס של ברכת המזון. מפני שאמרו בפרק ערבי פסחים [ק"ב ע"ב] שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד, וכן מפורש במסכת סופרים [פי"ט הי"א]. ועכשיו נהגו לברכן על כוס של ברכת המזון. וכתב הרב בעל העטור ז"ל שיפה הם עושין, ולא אמרו שם שאין אומרין שתי קדושות על כוס אחד אלא במי שאוכל בערב שבת וקדש עליו היום, שאין לו לברך ברכת המזון והקדוש בכוס אחד, לפי שברכת מזון הוא לגמר אכילה והקידוש להתחלת אכילה, ולפיכך הם שתי קדושות וצריכות שתי כוסות, אבל בכאן ברכת חתנים וברכת המזון הכל בגמר סעודה הם נאמרים וכקדושה אחת הן ולפיכך בכוס אחד די לו. למה זה דומה ליום טוב אחר השבת שמברכין אחר השבת יקנה"ז ואומרין על כוס אחד הבדלה וקידוש, לפי ששניהם על ענין אחד הם באים, יציאת שבת והכנסת יום טוב.
<h2>דף קז.</h2>
אין מברכין ברכת המזון בכוס אלא על היין, אבל על השכר ועל המים אין מברכין עליהם ברכת המזון, בד"א בשלא קבע סעודתו על השכר אבל קבע סעודתו על השכר מברך עליו ברכת המזון בכוס. אבל על המים אפילו קבע סעודתו עליהם אינו מברך עליהם ברכת המזון. וכן דעת הרב אלפאסי ז"ל, וכתב, וכך היא הגירסא פרק ערבי פסחים, והני מילי דלא קבע עלויה, אבל אי קבע עלויה לית לן בה. ועל השכר הוא חוזר, ולא על המים. אבל הרב ר' אברהם בן דוד ז"ל פירש דבין על השכר ובין על המים הוא אומר, שאם קבע סעודתו עליהן מברך ברכת המזון בכוס, ונראה שהוא גורס אבל קבע עליהו, וחוזר על המים ועל השכר.
